שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' קנדיוטי

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי, נזק רכוש שנגרם לרכבה של התובעת כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעת.

2.בפתח הדברים אציין, כי במהלך הדיון שהתקיים בתובענה הסתבר, כי הנתבעת לא נהגה ברכב שהיה מעורב בתאונה, אלא מי שנהג בו היה בעלה.

היות והצדדים לא ראו בסוגיה זו כסוגיה שיש בה כדי לשנות לעניין החבות, ככל הנראה כיוון שמדובר בבני זוג, אשר ממילא נושאים בקופה משותפת, לא אתייחס אליה כסוגיה השנויה במחלוקת, באופן ששאלת היריבות בהקשר זה לא תידון, כך ששאלת האחריות תידון כאילו בעלה של הנתבעת הוא הנתבע בתיק.

3.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלות האם נגרם נזק כלשהו לרכב התובעת כתוצאה מאירוע התאונה, ומהו היקף הנזק שנגרם.

הנזק שנגרם בתאונה

4.העידו לפניי באשר לנסיבות אירוע התאונה מטעם התובעת שוכר הרכב ומי שהיה בסמוך אליו בסמן אירוע התאונה ומטעם הנתבעת העידו הנתבעת עצמה ובעלה.

5.נהג התובעת, מר מנור, טוען, כי רכבו היה במצב של עמידה, כשמנוע הרכב דומם, כאשר הוא משוחח עם עד התביעה, מר סלח, אשר היה מחוץ לרכב.

רכב הנתבעת נסע לאחור ופגע בחלק האחורי של רכב התובעת.

לטענת העד, מדובר במכה קלה, בתחילה כלל לא הבחין בה ורק לאחר שהבחין בה ביקש להחליף פרטים עם בעלה של הנתבעת, אך זה סירב בטענה, כי לא נגרם נזק לרכב. לפיכך, פנה העד למשטרה, דיווח על התאונה וקיבל את פרטי הנתבעת.

עד התביעה מר סלח העיד עדות התואמת את גרסתו של מר מנור.

6.הנתבעת העידה, כי כלל לא היתה תאונה, לטענתה בעלה יצא מהרכב ושוחח עם עדי התביעה. כאשר שאלה אותו מה קרה, השיב כי העדים טוענים שפגע ברכב. מעבר לאמור לא ידעה העדה להוסיף לעניין אופן התרחשות התאונה ולא לעניין הנזק שנגרם לרכב התובעת.

בעלה של הנתבע העיד, כי בעת שנסע לאחור הרגיש "התנגדות" ולא מכה. לטענתו, יצא מהרכב וראה, כי לא נגרם לרכב התובע נזק כלשהו.

לפיכך, ערר בירור עם חברת הביטוח שלו, אשר מסרה לו כי אינו חייב למסור את פרטיו שעה שלא נגרם נזק ולכן הנתבע הלך לדרכו.

7.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת הרימה הנטל להוכיח, כי אמנם ארעה תאונה וכי אמנם נגרם הנזק הנטען.

מטעם התובעת העידו שני עדים, כאשר מטעם הנתבעת העיד בעלה של הנתבעת, כי התרחשה תאונה ואילו הנתבעת עצמה לא ידעה לומר דבר בנוגע לתאונה.

עדות שני עדי התביעה הינה עדות של מי שאינם בעלי דין ומצאתי מקום ליתן אמון בגרסתם, בפרט בהיותם נטולי אינטרס בתוצאות ההליך, כאשר בנוגע לנהג, הגם שנשא בתשלום ההשתתפות העצמית, כלל לא בחר להגיש תביעה בגין התאונה.

8.בסיכומיה טוענת ב"כ הנתבעת, כי התאונה כלל לא התרחשה, בשים לב לכך שבטופס ההודעה על תאונה מסר נהג התובעת, כי הרכב נפגע מלפנים.

לא מצאתי לבסס פסק הדין על אמירה זו, שעל פניו ניתנה בטעות, כאשר בהמשך הטופס, כמו גם בעדותו, העיד מפורשות מר מנור כי הפגיעה היתה באחורי הרכב וכך אף עולה מדו"ח השמאי באשר למקום התיקון ברכב (אם כי בדו"ח השמאי ישנה התייחסות נוספת לחלק הקדמי של הרכב, שאליה אתייחס בהמשך).

מיקום הפגיעה אף תואם את עדות עד התביעה מר סלח וכן את עדותו של בעלה של הנתבעת.